לא היו לי ציפיות גדולות מ"מסעדה במודיעין" שמפרסמת את עצמה כ"מסעדה ישראלית מגוונת עם מנות גדולות וטעימות – ומטבח ישראלי מתאים לכל טעם, לכל גיל ולכל כיס". נשמע ללא ייחוד, ללא אופי, וללא כיוון קולינרי.
הייתי במודיעין והייתי רעב (שילוב מייאש לתל אביבי מפונק שמעיד על עצמו ש"טעם הכל, שתה הכל, בכל מקום") והציעו לי, לך ל"פדריק", יש שם הכל, תמצא גם משהו בשבילך. כשאני רעב אני פחות מתווכח ויותר חיה טורפת שמבחינה בייצור פצוע. הלכתי. התיישבתי במרפסת (היה יום נעים ושמשי ובפנים חגג שולחן עם הרבה בנות, יומולדת). נגשה אלינו מלצרית – לא חייכנית מדי, לא מצוברחת, ללא כריעה עם "אני ים ואני המלצרית שלכם" – חייכה חיוך קטן, הגישה לנו שני תפריטים אלקטרוניים ושאלה תרצו לשתות משהו? בפנים היומלדת היה שמח ובדיוק הביאו זיקוקים לשולחן שהגבירו את הצהלות.
הזמנו מנת סטייק אנטרקוט עם ירקות אפויים ובמקום צ'יפס ביקשתי סלט ירקות קצוץ. מולי, היא הזמינה פילה בקר על פירה תפוחי אדמה עם בצל מקורמל וקצת ירוקים.
האנטרקוט שלי היה מצוין. שומני במידה, לעיס במידה, צרוב נכון מאד ומתובל טוב. אם רוצים אפשר להוסיף מלח, אם לא, לא. הירקות האפויים היו טובים ופריכים והסלט הקצוץ השמיע קולות שמחה בין שיני. יחד עם הכל הוגשה פנכה קטנה של צ'ימיצ'ורי טוב וגם "חריף" מצוין. הרבה קוסברה ופלפלים חריפים.
מנת הפילה היתה עשויה כמו שהיא ביקשה, מדיום. המנה היתה היתה כמו שמנת פילה צריכה להיות, רכה ומשעממת (אי אפשר לעשות עם פילה שום דבר מעניין, זה ידוע). מתובלת טוב והפירה היה נעים ושומני (אין לי מושג מה הכניסו בו).
בקיצור: ישבנו בשמש חורפית, מלצרית (מאד) אדיבה ועניינית הגישה לנו אוכל עם חיוך קטן בזוית הפה, אכלנו בשר טוב עם ירקות ושתינו משקאות קלים ותוססים. הבטתי באנשים החייכניים שיצאו מהמסעדה (השלווה רעמה), שוחחנו בינינו על הקפה הקטן (שהיה לא מספיק חזק ודליל מדי), והיינו מאד מבסוטים.
פדריק היא אכן מסעדה מגוונת (עם תפריט ענק), מאד סמפטית ואוכל טוב. אחרי כמה חוויות כואבות וצלילה לתוך מאפילת האנטיפטיה, בתל אביב, זה היה כמו לצאת מהמים אחרי שהחזיקו אותך בכוח 30 שניות יותר מדי.
על הכל שילמנו כולל 2 משקאות תוססים ושני קפה, כולל 15% טיפ, 250 ש"ח.