לא כל מבעבע הוא שמפניה, וזה בסדר.

שמפניה היא מיתוס. טובה וטעימה אבל מיתוס ובשביל מיתוס אנשים מוכנים לשלם; ואם השמפניה היא מושקעת במיוחד, על אחת כמה וכמה ישלמו. שמפניה "עם שם" תעלה בין כמה מאות שקלים לאלפי שקלים – כן, כולל מע"מ. כיף לשתות משקאות עם מיתוס בחברת מאכלים מיתולוגיים [ראו ערך קוויאר]. יחד עם זאת, אם מתקיימים שני התנאים: הרצון לשמוח וחוסר חשק [או יכולת] להשקיע מאות רבות של שקלים בבקבוק משקה, ישנה אלטרנטיבה: לצאת מאזור שמפיין שבצרפת ולהגיע אל אזורי הקאווה הספרדיים, הפרנצ'קורטה, האסטי והפרוסקו האיטלקיים, המטוד שמפנואז וישנם עוד עשרות סוגי יינות מבעבעים נחמדים מאד, ובעיקר משמחי חך, לב וכיס.
בפרוס השנה החדשה הרי אנו מצווים לשמוח ולשתות יינות תוססים. אחת הסיבות לכך שקל לשתות אותם, הם מרגישים קלילים [בגלל הבועות] והאלכוהול עד מהרה יעשה בנו כבשלו. בקיצור, קל ונעים להשתכר מיינות מבעבעים חצי יבשים, והנה השמחה רבה. ביקבי כרמל יודעים את נפש שותיהם והוציאו לשוק 3 מותגי מבעבעים, כולם עם 5-6 אחוזי אלכוהול, נגישים מאד, כולם בעלי בועות וכולם על הצד המתקתק של החיים:
"סלקטד מוסקט 2020"
"פרייבט קולקשן מוסקטו 2020"
"באז קרינאנו 2020"
שלושתם נמצאים על הסקלה הפירותית, הפירחונית והנחמדה. רצוי מאד לשתות אותם קרים [ישר מהמקרר]. אפשר לשתות לפני הארוחה [ולקרא להם אפריטיף], עם הארוחה, או עם הקינוח – או כשמזמן לא אכלתם. בקיצור, יינות לעשות איתם אהבה.
מחירם אחיד: 30 ₪.