נהר אדום. יפה וטוב
אנחנו, עמישראל היושב בארץ ישראל, כמהה ל"זהות ישראלית" (למרות שככל שנתאמץ, לא נוכל לזרז את ה'זמן', שהוא כידוע אחד המרכיבים החשובים ביותר להגדרת זהות). יש לנו "ארוחת בוקר ישראלית", יש לנו אייקון עיצובי ייחודי, פגז מרגמה עם קוצי מדבר בפינת החדר, יש לנו תת מקלע עוזי – ועכשיו יש לנו גם זן ענבים ישראלי. צבר מקורי, חזק בצבעו האדום, עם חמיצות לא רעה ורמת סוכר נמוכה יחסית. "ארגמן" שמו. הוא פותח על ידי רועי שפיגל ממכון וולקני ושלמה כהן ממכון היין.
ליהודה נהר ממקימי יקב עמק יזרעאל, יינן ומנכ"ל היקב, יש חזון. נהר גדל בבית דתי, להורים שעלו מצרפת. הוא נולד בארץ ולמד ייננות במכללת תל חי. עוד במסגרת לימודיו, מספר נהר, כשסייר ביקבים שונים שני דברים הפריעו לו, רוב היינות שטעם היו מסוג קברנה סובינין, או שהיינות היו בלנדים האופייניים לבורדו. נהר החל לחפש את "המקור הישראלי", את הגנריות הייננית הישראלית-ים-תיכונית.
כשהוא טעם סירה וקרינאן הוא התאהב. כשטעם ארגמן, נפל לו הפקק והגיע לתובנה ש"הארגמן עוצמתי כמו הסירה ואלגנטי ומתובל כמו הקריניאן" וכנראה שהגיע למקום אותו חיפש. את התובנה האינטואיטיבית הזאת הוא הפך לאידאולוגיה. אידאולוגיה ייננית-פטריוטית-ציונית, ועכשיו הוא מייצר יינות מזן ה"ארגמן". כאמור זן ישראלי שכולנו מקווים שישתלב יפה יחד עם "אוכל ישראלי" (מה זה…?). אני טעמתי יין ארגמן עם שאוורמה וטחינה והופתעתי לטובה. הלך יופי יחד.
ביקב מייצרים בינתיים כמות קטנה של יינות ארגמן, עד 1500 בקבוקים בשנה, שנמכרים בעיקר למסעדות ולחברי מועדון היין. ב"טעימת חבית" של בציר 2015 (שישווק בכמויות מסחריות וגדולות יותר), היין היה בעל פוטנציאל טוב מאד, ריחות מתובלים עם טעם פירותי נעים וסיומת ארוכה.
הייתי מהמר על היין הזה, כשיתחילו לשווקו, כאיכותי במיוחד.
