מסעדת ליליות מתיימרת ומצליחה, להגיש לאורחיה "מטבח ישראלי עכשוי", לאו דווקא מזרח תיכוני ואפילו לא עדתי.
אני יודע שהמושג "מטבח ישראלי" קשה להגדרה לפחות כמו "יהודי", אבל בליליות הם מצליחים בכך. פרט לעובדה שהמסעדה כשרה, האוכל במקום לא מתיימר להיות "גורמה אירופאי" ואפילו לא "גורמה" סתם. הם מגישים אוכל מוקפד, מוגש באלגנטיות מאופקת עם הגשה אדיבה. המסעדה ממוקמת בקומת הקרקע בבית אסיה, היא מרווחת מאד והשולחנות מספיק מרוחקים אחד מהשני כדי להסתודד באנטימיות גם אם בשולחן הסמוך השמחה רבה.
המנות הראשונות היו טובות מאד:
סלמון טרי פרוס (יפה שהם לא קראו למנה "סשימי") שהוגש באלגנטיות יפנית ולצידו קוביות זעירות של מלפפון ירוק קצוץ-רענן שעורבב עם (כנראה) מלון קצוץ. הכל יחד, עם הסלמון והסויה, קיררו יפה את החיך החם של תחילת ארוחה.
וגם נתח של דג קוד חם, מוגש עם קציפת עגבניה, מחית ("קרם") שעועית לבנה עם עשבי תיבול והכל מונח על לחם-תירס נחמד. הקציפה האדומה והקרם הלבן היוו את הצד הקליל ללחם התירס, הטוב. והדג? טעים מאד.
וגם מנת טורטליני קטנה ממולאים בבשר בקר רך ברוטב ציר-בקר עם פטריית שיטאקי. זה היה בשרי ובצקי. אם זה עשוי נכון, זה מנצח. והמנה היתה עשויה נכון מאד.
הלברק נפרס לפילה ולצידו היתה תערובת של מנגו עם תפוחי אדמה, עשבי תיבול וחצילים קצוצים. ביס מהדג, ביס מהתערובת וחייכתי.האנטרקוט? נתח מפואר של אנטרקוט שהיה עשוי בדיוק והוגש עם ירקות צלויים: גזר, תפוחי אדמה, שעועית ירוקה, לפת נוצצת וכאלה… אולי שכחתי איזה ירק. הבשר היה משובח. מיושן וכאמור עשוי מדיום לדוגמא. וכמו שאומרים מבקרי המסעדות הותיקים, "למרות מליחות יתר של הבשר, הוא היה משובח". ככה, לפעמים, הטבח או "מוציא המנות" מפזר פיזור-אחרון של מעט יותר מדי מלח גס. ולמרות הכל המנה היתה משובחת.הקינוחים ללא חלב (מסעדה כשרה), ומוכנים טוב מאד עם חלב-קוקוס ופירות והיו מתוקים-אש. פאבלובה. גלידה. ועוד מתוקים-מתוקים
אה, ועוד משהו. בליליות יש להם חזון, והוא מעשי מאד. הם מעסיקים בני נוער בשיתוף עם עמותת עלם לנוער במצבי סיכון. הם מכשירים ומעסיקים במסעדה בערך 15 בני נוער לתקופה של כשנה וחצי. יפה, לא?
נעם דקסטר, הוא השף של ליליות.
ליליות. רח' דפנה 2, בית אסיה , תל אביב. טלפון: 03-6091331
