גם גסטרו גם פאב

 גסטרופאב – שווה מאד

הלכתי לטעום את התפריט החדש של גסטרופאב ביהודה הלוי 58 וחזרתי שמח יותר, הייתי כל כך שמח שבדרך הביתה צילמתי שיחים… את ההשראה קיבלתי כנראה מהמרטיני השלישי, וגם הייתי מאד שבע.

השף מיכאל גרטופסקי יודע לעשות אוכל שמתאים לאכוהול. אוכל שמתאים לערב עם שתייה, אוכל קטן במימדים ובמחירים, אבל בהחלט גדול בטעם.

שרימפס במחבת ברוטב עגבניות היה מצוין ותובל ממש טוב, עם טיפלה חרפרפות הכרחית ללווי משקאות אלכוהוליים. כך גם הקלמרי, מצוינים ומדויקים. פרוסות הרוסטביף שהוגשו על פרוסות לחם קלוי היו כל כך טעימות שאכלתי מהם הרבה, ורק מפאת הצניעות החזירית לא אנקוב בכמות. מה שעשה את המנה למאד ענוגה היה רוטב האיולי. שמנמן וטעים. מה צריך עוד? כן, עוד שתיה

בומביי טוניק הבית היה מרוכך וטוב ואני המשכתי באסוציאציות הוודקה וביקשתי גם מרטיני, מנוער, אלא מה. הזיתים הוגשו בשלישיות והמרטיני היה יבש כמו שצריך, אבל ממש. כל כך טוב וכל כך יבש שמיד ביקשתי "עוד אחד כזה בבקשה".

ואז הכל התרכך. הכל זה החיים. זה המראות, זה הקולות, הפסימיות תפסה רגליים קרות וקדה קידה לאופטימיות. היה טוב, נעים ושמח. הנשים היו נחשקות יותר, הגברים היו יפים, המוסיקה (הלא קולנית שברקע) הפכה שמיימית, בקיצור הפכתי לאופטימי חסר תקנה. והכל בזכות המרטיני, בומביי טוניק הבית, ועוד מרטיני וגם ה-N07 שלהם. שזה בכלל משקה מצוין, עד כמה שידוע לי הוא מורכב מג'ק דניאלס, ג'ינג'ר-אייל וקליפת תפוז ספירלית. את מספר7 השני שלי ביקשתי עם עוד קצת ג'ק דניאלס ואז הכל (האופטימיות) התגבר.

אוקיי ואז החל לכרסם בי הרעב, כמו שאומרים האידיוטים, איזה מין ביטוי זה? הרעב החל לכרסם בי…? או במילים אחרות הייתי רעב-אש ונגסתי בפוקצ'ה עם הארטישוקים עם שום אפוי ורוקט ומוצרלה, וגם טאקו עם פרגית וסלסה חריפה. ועוד מרטיני ואח"כ עוד מרטיני, אחרון ודי.

הכל היה טעים מאד ושמח שחייכתי כל הדרך למיטה.

מקום נחמד הגסטרופאב הזה, האוכל משובח,   לא יקר: כל המנות יעלו כ-30-40 שקלים, הקוקטיילים כ-40 ₪ והכיף בחינם.

יהודה הלוי 58, ת"א. טלפון: 03-6853499